לכולם יש בעיה עם הבית

חסרי בית המתוארים כגיבורים תנ"כיים עומדים במרכז סדרת התצלומים החדשה של עדי נס, שמוצגת כעת בניו יורק. "עניין אותי להציג את הגיבורים במצב של שפל", אומר נס, "כדי לעמת את הצופה עם המראות הקשים מאוד שנמצאים ברחוב מול עינינו"
 

התצלום "הגר" של נס, שבו יושבת אשה על מדרגות, מפנה את פניה הצדה, מזכיר במידה רבה את התצלום המפורסם של דורותיאה לאנג, ולא במקרה. "זו מחווה לאותו תצלום", אומר נס. "הגר גורשה על ידי שרה ואברהם לאחר לידת ישמעאל. היא הלכה למדבר והניחה את ישמעאל תחת שיח. בתצלום הזה בחרתי להתבסס על דימוי מוכר של לאנג, שמדבר גם הוא על האם המהגרת. יחד עם זאת, בחרתי לא להוסיף את הילד לתמונה, כדי שהצופה יחפש אותו וישאל את השאלה איפה ישמעאל. אני קורא את הטקסט התנ"כי ואני דורש עליו. אני מציג את הגר כאשה גאה. היא אמנם נמצאת במעמד נחות, אך היא לא נשברת. היא שומרת על איזושהי גאווה וממנה צומח עם שלם". נס מציין שזו הפעם הראשונה שנשים נכנסות לתצלומיו. עד עתה עסק בזהות הגברית - כי הוא גבר; בזהות הישראלית - כי הוא ישראלי; ובזהות ההומו-ארוטית - כי הוא הומו. מדוע החל להתעניין בנשים? "אני חושב שהתבגרתי", הוא אומר. "אבל אני עדיין לא מחבר את הנשים עם הגברים, הן חזקות ולבד, הן מסמנות את הצד האחר".

אחרי הטראומה שעברתי

גיבוריו של נס הם קין והבל, נח, אברהם ויצחק, יעקב ועשו, יוסף, דוד ויהונתן, הגר, אליהו הנביא, איוב, רות ונעמי. יש להם גם מכנה משותף - "לכולם יש איזושהי בעיה עם הבית", אומר נס. "רות ונעמי עברו בין ארצות, יוסף נמכר מבית אבותיו, שאול איבד את הממלכה והגר נזרקה מהבית".

מה זה אומר?

"אנשים עקורים, ניסיתי להעביר תחושה של תקופת מעבר ואולי גם את הקושי שלי, בניסיון להבין את השורשים שמחברים אותי למקום הזה".

יש לך מחשבות על עזיבה?

"לא, קיבלתי החלטה עקרונית שאני חי ועובד מפה. אני נוסע הרבה. לפני ארבעה שבועות הרציתי בנוטינגהם בלונדון לפני קהל יהודי, ומשם המשכתי לניו יורק לפתיחת התערוכה".

למה החלטה עקרונית?

"כי פה המשפחה שלי, החברים. זו השפה והתרבות שבה גדלתי. יש הרבה פיתויים מעבר לים, זה שלב בקריירה שנורא מתבקש לנסוע, אבל החלטתי שפה טוב לי. ישנה גם הקרן למצוינות, שבחרה בי ותומכת במימון כל הנסיעות שלי".

נס אינו רוצה לדבר על מחירי עבודות ועל נתוני מכירות. חלק מהשמירה על הסודיות קשורה ככל הנראה בהליך המשפטי עם גלריה דביר, שעדיין לא הסתיים. כמה תצלומים נמכרו לאספנים בינלאומיים עוד בזמן שעבד עליהם, כחלק מעזרה במימון. סביר להניח שתצלומים נוספים שמוצגים עכשיו בניו יורק יגיעו לארץ בלוויית תווית המציינת שהם שייכים לאספן זה או אחר.

נס מיוצג בימים אלה על ידי שתי גלריות בינלאומיות - זו שבניו יורק וגלריה Praz de lavallade בפאריס - ולא עובד עם גלריה ישראלית, בין היתר בגלל ההליך המשפטי מול דביר, מה שגם מסביר את העובדה שהחשיפה הראשונה לסדרה מתקיימת בגלריה מסחרית בניו יורק. מה עם ייצוג בארץ? "אחרי הטראומה שעברתי..." הוא מתבדח. "כשיהיה מה לספר, אספר".